על מרחב טיפול במוזיקה במל״ד
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דבר מנהל המרחב הטיפולי
אסף נווה שלום
כמה דברים עליי ועל המוזיקה במל״ד:
שמי אסף נוה שלום והתחלתי ללמד מוזיקה במל״ד בשנת 2005.
הדבר החשוב במוזיקה לדעתי הוא המילוי.
במה המוזיקה שלך מלאה?
אני אוהב למלא את המוזיקה בארבעה דברים: אהבה, חופש, קדושה ורגישות.
כל אחד ימלא את המוזיקה שלו במה שהוא מרגיש ומאמין בו.
במה אתה מאמין? מי אתה באמת? מה אתה מרגיש? מה המחשבה שלך ברגע הזה? מה החוויה שלך ברגע הזה? איזה חוויה אתה רוצה שתחיה בתוך המוזיקה שלך?
בשביל זה יש לנו את המדיטציה. במדיטציה שגם מתקיימת בחדר מוסיקה אנחנו שואלים את עצמנו מי אני? מי אני באמת – מתחת לכל הקשיים, הסטיגמות, השיפוטיות והביקורות שהדביקו עלינו, ושהדבקנו על עצמנו…
מה נמצא שם מתחת? מה הגרעין, השורש, המקור האמיתי שלנו?
רק אנחנו יכולים לגלות את זה ורק בצורה חלקית… אף אחד לא יכול לגלות את זה עבורנו, ואם מישהו אומר לך מי אתה – אל תפנים את זה יותר מדי …
אנשים טובים מסביב יכולים רק לכוון אותנו.
את החיפוש הזה וההתבוננות פנימה אנחנו עושים במדיטציה. שם אנחנו חודרים את הקליפות והעטיפות שעוטפות אותנו כדי להגיע למהות האינסופית.
לכן המדיטציה גם היא מתקיימת בחדר המוזיקה כי בשביל מוזיקה אני חייב לדעת מי אני.
אולי נזכה להכיר קצת את הנשמה שלנו, ומה הנשמה שלנו מחפשת פה בעולם ואולי ניזכה מדי פעם להארה והתנוצצות של הנצח שמעבר להכל ואליו נתחבר בחדר המוזיקה במל״ד.
ויש עוד משהו חשוב שמרכיב את המוזיקה האישית האמיתית והיא: מה החזון שלי? מה באמת מרגש אותי? מה היה נכון לגביי פעם והיום כבר לא? איזו מוזיקה מחברת אותי למקום שכשאני שם אין קירות ואין זמנים ואין גבול לטוב ששוטף?
זה לא שמוצאים את זה פעם אחת אלא מעוררים את המערכת הפנימית לשים לב לתשוקות העמוקות ביותר שלנו, לתחושות של דז׳ה וו ולכמיהה שלנו למעבר.